החלטה בתיק ע"מ 2006/10

העורר, מוחמד רמדאן חסן דוראני, יליד 69' , מא-טור בירושלים נעצר על ידי כוחות הביטחון בתאריך 11.7.10 בחשד כי היה מעורב בעבירות חמורות כנגד ביטחון האזור. עם מעצרו הועבר העורר לחקירת כוחות הביטחון, ככל שהתבררה התשתית העובדתית למעורבותו המסוכנת (כביכול), התחייבה הארכת מעצרו לתקופה נוספת. בנסיבות אלו, הורה ביהמ"ש על הארכת מעצרו של העורר למשך 15 ימים נוספים וזאת לנוכח הצורך להשלים את פעולות החקירה ולהביא אגב כך לבירור החשד עד תומו.

היות העורר כבן 41, נשוי ואב לשישה ילדים, כך לטענת הסנגור, משמשים אלו מצא לזה ועל כן, האחרון טעם בערר ודרש לבטל את החלטת בימ"ש קמא ולהורות על שחרורו של העורר לאלתר. לטענתו, והגם כי בשפה רפה נאמרה, לא הייתה סמכות לביהמ"ש לדון בתיק זה הואיל והעורר נושא תעודת זהות ישראלית וגר בתחומה כמו גם שאיננו מעורב כלל בעניינים המסכנים את ביטחון האזור ואת שלומו.

לא כך סברה התביעה הצבאית אשר הניחה לפניי את מכלול החומר שהצטבר בעניינו של העורר, את חומר החקירה שהתגבש מאז שנעצר ואת רשימת הפעולות האופרטיביות שהגישו רשויות החקירה לצורך השלמת הבירור העובדתי בעניינו של העורר.

העורר עצמו, אשר מנוע הוא מלפגוש את סנגורו, טען את אשר טען לאחר הדיון שהתקיים באולמו של משפט בנוכחות משפחתו וקבע כי יש לשחררו לאלתר. יש לשחררו מחמת היעדר פעילות מסכנת, היעדר מגע מכל סוג עם מי מהארגונים האסורים ומכלול נסיבות אישיות אשר יסירו כל חשש כי יכשיל את הדיון, כי יימלט מן הדין לו ישוחרר.

בחנתי את מכלול המידע שהתגבש בעניינו של העורר והשתכנעתי כי בסיס מידע זה נוגע לחשד כי העורר היה מעורב בפעילות אסורה ומסוכנת אשר יש בה כדי להעמיד בסיכון ניכר את ביטחון האזור ושלומו. מידע זה שונה הוא במהותו, מהמידע אשר הניחה הסנגוריה כי העורר מעורב בו. גם העורר מטעמים מובנים לא התייחס לבסיס המידע שהונח לפניי ובחר לגלות טפח משוליו. דומה כי מאז שנעצר מצליחים כוחות החקירה לגלות טפח אחר טפח מפעילותו של העורר אשר זרועות יש לה הן במקום מושבו של העורר והן מחוצה לו.

אין כל ספק כי לנוכח כל האמור, יש מקום לחקירה נוספת וכי שחרורו של העורר בשלב זה של החקירה רק יזיק ויפגע באופן ממשי בביטחון האזור. אשר על כן, אין לי אלא לקבוע באופן חד משמעי וברור כי בדין קנה בימ"ש קמא את סמכותו לדון בתיק ובדין קבע כי יש להאריך את מעצרו של העורר בחמישה עשר ימים נוספים. השתכנעתי כי תקופה זו היא פרי איזון בין כל הנסיבות והשיקולים כמו גם תשרת נכונה את הצורך להשלים את החקירה ולמצותה.

אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 22 ביולי 2010, י"א באב התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: מש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: